כשרות

תשובה:

זה לא כל כך פשוט.

העניין עם כשרות עופות הוא לא כל כך הלכתי (אם נניח בצד כרגע את נושא "צומת הגידים), הוא יותר עניין טכני של העומס על השוחטים והבודקים.

כלומר- בד"צ מסויים, בדרך כלל, לא יבקש דברים אחרים מבחינה הלכתית בנושא הכשרות. אלא זה עומד על כמה עופות שוחטים בדקה. כמה בודקים יש וכדומה... ההבדל הוא טכני תפעולי. (יש כשרויות מהודרות שמקפידות גם על עניינים הלכתיים מסויימים, כמו פתיחה של גידים, או פילוח של משהו)

בד"צ, ברוב המקרים, יכול להרשות לעצמו לבקש מהמפעל, נניח, שישחטו רק 8 עפות בדקה, ולא 12. מה שרבנות יותר תתקשה לבקש.

מה שזה אומר, שזה תלוי בסופו של דבר באנשים וביישום. זה לא עניין של הקפדה על הלכה כזו או אחרת, אלא יותר עניין תפעולי טכני של השטח עצמו. 

וכאן, השאלה היא שאלה של אימון (מלשון אמונה, לא להתאמן). האם אתה מאמין באנשים שמנהלים את העסק שיקפידו על הכללים הטכניים. יש אנשים שיש להם אימון בלתי מסוייג בבד"צ "שלהם". ויש שלא.

למיטב הבנתי, מהבחינה הזו, הטכנית מעשית, אין הרבה הבדל בין כשרות רבנות "מהדרין", ששם הרב יכול לבוא בדרישות תפעוליות, לבין בד"צ. כלומר- רב בעיר יכול לומר- אם שוחטים 12 בדקה, אני אתן כשרות "רגילה" ואם זה 8 בדקה, זה יהיה "מהדרין", ואז כבר אין הבדל מעשי. שוב, אלא אם כן הבד"צ המאוד מסויים אומר שהוא מקפיד על עקרונות הכלתיים שאתה יודע ומכיר ורוצה אותם.